מילת יחס היא מילה קטנה שמראה את הקשר בין מילים במשפט, כמו ל, ב, של, עם, על, אצל ואל. כשמחברים אליה גוף, היא ״נוטה״: ל + אני = לי, עם + אנחנו = איתנו.
מילות היחס מספרות לנו איפה, לאן, עם מי ושל מי. ״הספר על השולחן״ — מילת היחס ״על״ מראה איפה הספר. ״הלכתי אל הים״, ״ישבתי ליד סבא״, ״זה התיק של נועה״. בלי מילות היחס היה קשה להבין את הקשרים בין הדברים.
למילות היחס יש נטייה: הן מתחברות לכינויי הגוף והופכות למילה אחת. ל — לי, לך, לו, לה, לנו, לכם, להם. אצל — אצלי, אצלך, אצלם. עם — איתי, איתך, איתנו. במקום ״עם אני״ אומרים ״איתי״, ובמקום ״של הוא״ אומרים ״שלו״.
יש פעלים שבאים עם מילת יחס קבועה, ואי אפשר להחליף אותה: עזר ל־, פחד מ־, חשב על־, השתמש ב־, האמין ב־. טעות נפוצה היא לבחור מילת יחס לא נכונה, כמו ״פחדתי על הכלב״ כשמתכוונים ל״פחדתי מהכלב״. ״את״ דומה למילת יחס בנטייה שלה (אותי, אותו), אבל תפקידה המיוחד הוא לסמן מושא ישיר מיודע.
💡 איך זוכרים? מילת יחס + גוף = מילה אחת: לי, איתנו, אצלם.
מושא עקיף הוא החלק שמשלים את הפועל דרך מילת יחס שהפועל ״בוחר״ ולא משנה, כמו ״עזרתי לאמא״ או ״חשבתי על הטיול״. מוצאים אותו בשאלה עם אותה מילת יחס: למי עזרתי? לאמא.
אותיות השימוש הן שבע אותיות שאפשר להצמיד לתחילת מילה כדי להוסיף לה משמעות: מ, ש, ה, ו, כ, ל, ב. כדי לזכור אותן אומרים ״משה וכלב״, ובכתיבה מקצרים: מש״ה וכל״ב.
שאלות נפוצות
איך זוכרים מה זה מילת יחס?
מילת יחס + גוף = מילה אחת: לי, איתנו, אצלם.
אילו מושגים קשורים למילת יחס?
מושא עקיף, כינויי הגוף, אותיות השימוש. ההגדרה הקצרה של כל אחד מהם מופיעה למעלה, ומכל אחד יש קישור לעמוד משלו.
