כינויי הגוף הם המילים שמחליפות שם של אדם או דבר: אני, אתה, את, הוא, היא, אנחנו, אתם, אתן, הם, הן. בזכותם לא צריך לחזור על אותו שם שוב ושוב.
במקום ״יואב קם. יואב צחצח שיניים. יואב אכל.״ כותבים ״יואב קם. הוא צחצח שיניים ואכל.״ המילה ״הוא״ מחליפה את ״יואב״, והקורא מבין במי מדובר. יש עשרה כינויי גוף עיקריים, חמישה ביחיד וחמישה ברבים. בלשון גבוהה משתמשים גם ב״אנו״ במקום ״אנחנו״.
את כינויי הגוף מחלקים לשלוש קבוצות: מדבר — מי שמדבר (אני, אנחנו), נוכח — מי שמדברים אליו (אתה, את, אתם, אתן), ונסתר — מי שמדברים עליו (הוא, היא, הם, הן). ב״אני״ וב״אנחנו״ אין הבדל בין זכר לנקבה, ובשאר הגופים יש.
על קבוצת בנות בלבד אומרים ״הן״ ו״אתן״, ולא ״הם״ ו״אתם״; על קבוצה מעורבת משתמשים בצורת הזכר. בדיבור שומעים הרבה ״הם״ גם על בנות, אבל בכתיבה כדאי להקפיד. ועוד טיפ: כשיש שתי דמויות מאותו מין, ״הוא״ עלול לבלבל — ״יואב פגש את עידו והוא שמח״ — ואז עדיף לחזור על השם.
💡 איך זוכרים? מדבר — אני; נוכח — מולי; נסתר — מדברים עליו.
🎯 משחק התאמה: מושג והגדרה
לוחצים על מושג, ואז על ההגדרה שלו.
0 מתוך 4
✅ בודקים את עצמנו
1. איזה כינוי גוף מתאים לקבוצת בנות שמדברים עליהן?
הגוף בפועל מראה מי עושה את הפעולה. גוף ראשון הוא המדבר (אני, אנחנו), גוף שני הוא מי שמדברים אליו (אתה, את, אתם, אתן), וגוף שלישי הוא מי שמדברים עליו (הוא, היא, הם, הן).
