משיחה היא טקס שבו יוצקים שמן על ראשו של אדם כדי למנות אותו לתפקיד חשוב. לפי התנ״ך, כך מינו מלכים וכוהנים — למשל, שמואל הנביא משח את שאול ואת דוד למלכים.
לפי הסיפור בספר שמואל, שאול יצא לחפש את האתונות של אביו, הגיע אל שמואל, ושמואל יצק שמן על ראשו ומשח אותו למלך הראשון של ישראל. מאוחר יותר שלח אלוהים את שמואל לבית לחם, לבית ישי, ושם משח שמואל את דוד, הבן הצעיר שרעה את הצאן.
מי שנמשח נקרא ״משיח״ — מילה שפירושה פשוט ״מי שנמשח בשמן״. בתנ״ך, דוד קורא לשאול ״משיח ה׳״ וסירב לפגוע בו, אף ששאול רדף אחריו. גם הכוהן הגדול נמשח בשמן המשחה. במסורת היהודית התפתח מאוחר יותר הרעיון של מלך משיח מבית דוד, שיביא תקופה של שלום.
השורש מ־ש־ח מופיע גם בעברית של היום: ״משחה״ היא חומר שמורחים, ו״משיחה״ היא פעולת המריחה. המשיחה בשמן הייתה סימן גלוי לכולם שהאדם נבחר לתפקיד.
הכהן הגדול היה ראש הכוהנים במשכן ובבית המקדש. לפי התנ״ך, הכהן הגדול הראשון היה אהרן, אחיו של משה, ורק הוא נכנס לקודש הקודשים — פעם בשנה, ביום הכיפורים.
