פילוג הממלכה הוא החלוקה של ממלכת ישראל לשתי ממלכות אחרי מות שלמה, לפי ספר מלכים: ממלכת ישראל בצפון וממלכת יהודה בדרום, שבירתה ירושלים.
לפי הסיפור, אחרי מות שלמה ביקש העם מבנו רחבעם להקל עליו את המסים והעבודה הקשה. רחבעם לא הקשיב לעצת הזקנים, ענה לעם בקשיחות, ועשרה שבטים בצפון מרדו והמליכו עליהם את ירבעם בן נבט. בממלכת יהודה, עם שבטי יהודה ובנימין, המשיכו למלוך צאצאי דוד.
ירבעם לא רצה שאנשיו יעלו לבית המקדש בירושלים, ולכן הציב עגלי זהב בבית אל ובדן. בהמשך נבנתה שומרון ונעשתה לבירת ממלכת ישראל. בממלכת ישראל מלך גם אחאב, שבימיו פעל אליהו הנביא.
ממלכת ישראל נכבשה בידי אשור, ותושביה הוגלו — אלה ״עשרת השבטים״. ממלכת יהודה המשיכה להתקיים כמאה שלושים וחמש שנים נוספות, עד חורבן בית ראשון בידי בבל. טעות נפוצה היא לחשוב ש״ממלכת ישראל״ בספר מלכים היא כל העם; בתקופה הזו זה השם של הממלכה הצפונית בלבד.
💡 איך זוכרים? אחרי שלמה: ישראל בצפון (ירבעם), יהודה בדרום (רחבעם, בית דוד).
הר הכרמל הוא רכס הרים בצפון ארץ ישראל, ליד חיפה של היום. לפי ספר מלכים, שם התקיים המבחן הגדול בין אליהו הנביא לנביאי הבעל, ואש ירדה מהשמיים על המזבח של אליהו.
