מספר סודר הוא מספר שמראה את המקום של דבר בסדר או בתור, ועונה על השאלה ״איזה במקום?״: ראשון, שני, שלישי ועד עשירי. בנקבה: ראשונה, שנייה, שלישית.
מספר סודר לא אומר כמה דברים יש, אלא באיזה מקום עומד דבר מסוים. ״זכיתי במקום הראשון״, ״אני בכיתה השלישית״, ״זה היום החמישי של הטיול״. המספר הסודר מתנהג כמו שם תואר: הוא בא אחרי שם העצם ומתאים לו במין ובידיעה — ״הבית השני״, ״הקומה השנייה״.
הצורות המיוחדות של המספר הסודר קיימות מראשון עד עשירי: ראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי, שישי, שביעי, שמיני, תשיעי, עשירי. בנקבה מוסיפים ־ה או ־ית: ראשונה, שנייה, רביעית, עשירית. אחרי עשר משתמשים במספר המונה עם ה׳ הידיעה: ״הפרק האחד עשר״, ״היום העשרים״.
טעות נפוצה היא לבלבל בין ״שני״ הסודר לבין ״שני״ המונה. ״שני ילדים״ פירושו שניים, כלומר כמות, ואילו ״הילד השני״ פירושו מי שעומד במקום השני. מבחינים לפי המקום במשפט: המונה בא לפני שם העצם, והסודר בא אחריו.
שם המספר הוא מילה שמציינת כמות או מקום בסדר, כמו ״שלושה״, ״חמש״ או ״שלישי״. בעברית המספר משתנה לפי המין של שם העצם שהוא סופר: ״שלושה ילדים״ אבל ״שלוש ילדות״.
