בניין הוא תבנית קבועה שלפיה בונים פעלים בעברית. יש שבעה בניינים: קל (פעל), נפעל, פיעל, פועל, הפעיל, הופעל והתפעל, ומאותו שורש אפשר לבנות פעלים בבניינים שונים עם גוונים שונים של משמעות.
כל פועל בנוי משורש ומבניין. השורש נותן את המשמעות הבסיסית, והבניין הוא כמו תבנית אפייה שנותנת לפועל את צורתו. מהשורש ל־ב־ש מקבלים: לבש (קל), הלביש (הפעיל), התלבש (התפעל) והולבש (הופעל). השמות של הבניינים נקבעו לפי השורש פ־ע־ל, והבניין הראשון נקרא גם ״קל״ כי צורתו הפשוטה ביותר.
הדרך הנוחה לזהות בניין היא להעביר את הפועל לעבר בגוף ״הוא״. נפעל מתחיל ב־נ (נשבר). הפעיל מתחיל ב־ה ויש בו י׳ לפני האות האחרונה (הזמין). הופעל מתחיל ב־הו (הוזמן). התפעל מתחיל ב־הת (התלבש). בפיעל יש בדרך כלל י׳ אחרי האות הראשונה (דיבר), ובפועל יש ו׳ אחרי האות הראשונה (תוקן). ובקל אין תוספות (כתב).
לכל בניין יש נטייה למשמעות מסוימת. בהתפעל הפעולה חוזרת לעתים קרובות אל העושה (התלבש, התקלח) או נעשית הדדית (התכתבו). פועל והופעל הם בניינים סבילים. אבל זו נטייה ולא חוק: לא כל פועל בנפעל הוא סביל, ולא כל פועל בהתפעל הוא ״עצמי״.
💡 איך זוכרים? כדי לזהות בניין — עוברים לעבר, גוף ״הוא״.
בניין סביל הוא בניין שבו הפעולה נעשית על מי שמופיע בתחילת המשפט, ולא על ידו. ״הכיסא תוקן״ הוא משפט סביל, ו״הנגר תיקן את הכיסא״ הוא משפט פעיל. פועל והופעל הם בניינים סבילים תמיד.
שורש הוא קבוצה של אותיות, בדרך כלל שלוש, שנמצאת בבסיס של מילים רבות ונושאת את המשמעות המשותפת שלהן. למשל, השורש כ־ת־ב נמצא במילים כותב, מכתב, כתובת וכתבה.
גזרה היא קבוצה של שורשים שמתנהגים באותה צורה בנטייה, בגלל אות מיוחדת שיש בהם במקום מסוים. בגזרת השלמים כל אותיות השורש נשמרות (כתב, כתבתי, יכתוב), ובגזרות אחרות אות מסוימת נעלמת או משתנה, כמו ה׳ בשורש ק־נ־ה (קניתי).
שאלות נפוצות
איך זוכרים מה זה בניין?
כדי לזהות בניין — עוברים לעבר, גוף ״הוא״.
אילו מושגים קשורים לבניין?
בניין סביל, שורש, פועל, גזרה. ההגדרה הקצרה של כל אחד מהם מופיעה למעלה, ומכל אחד יש קישור לעמוד משלו.
