יציאת מצרים היא הסיפור, בספר שמות, על בני ישראל שהיו עבדים במצרים ויצאו לחירות בהנהגת משה, אחרי עשר המכות. את היציאה מציינים בכל שנה בחג הפסח.
לפי התנ״ך, משפחת יעקב ירדה למצרים בימי יוסף, ושם גדלה והפכה לעם. פרעה חדש שעבד את בני ישראל בעבודת פרך. אלוהים שלח את משה להוציא אותם, ואחרי עשר המכות פרעה שחרר אותם. הם יצאו בחיפזון, כך שהבצק שלהם לא הספיק להחמיץ — ומכאן המצה שאוכלים בפסח.
לפי ספר שמות, יצאו כשש מאות אלף גברים, מלבד הנשים והילדים. ביום הלך לפניהם עמוד ענן, ובלילה עמוד אש. אחרי היציאה, פרעה רדף אחריהם, וים סוף נקרע לפניהם. משם המשיכו להר סיני ולמסע במדבר.
בליל הסדר מספרים את סיפור יציאת מצרים בעזרת ההגדה, ושואלים את ״מה נשתנה״. בתורה, בתפילה ובקידוש של שבת חוזר שוב ושוב הזיכרון ״זכר ליציאת מצרים״. הרעיון של יציאה מעבדות לחירות השפיע על אנשים רבים בעולם שנאבקו לחירותם.
💡 איך זוכרים? מעבדות לחירות — מצה, הגדה וליל הסדר.
עשר המכות הן עשרה עונשים שלפי ספר שמות הביא אלוהים על מצרים, כי פרעה סירב לשחרר את בני ישראל: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חושך ומכת בכורות.
״פרעה״ הוא התואר של מלך מצרים העתיקה, ולא שם פרטי. בתנ״ך מופיעים כמה פרעונים: הפרעה של יוסף, הפרעה ששעבד את בני ישראל, והפרעה שסירב לשחרר אותם בימי משה.
