בבל הייתה עיר עתיקה ומפורסמת במסופוטמיה, על נהר הפרת, בשטח של עיראק של היום. בתנ״ך היא מופיעה בסיפור מגדל בבל, ובהמשך כממלכה שהחריבה את בית המקדש הראשון והגלתה את אנשי יהודה.
לפי ספר בראשית, אחרי המבול כל בני האדם דיברו שפה אחת, והחליטו לבנות עיר ומגדל שראשו בשמיים. אלוהים בלבל את שפתם, והם התפזרו בכל העולם. הסיפור מסביר את שם העיר: ״בבל״ — מלשון ״בלבול״. בגלל זה אומרים היום ״מגדל בבל״ על מקום שבו כולם מדברים ואיש לא מבין את רעהו.
שנים רבות אחר כך, לפי ספרי מלכים וירמיהו, נבוכדנצר מלך בבל עלה על ירושלים, החריב את בית המקדש הראשון והגלה רבים לבבל. בבבל חיו דניאל ויחזקאל. ממלכת בבל נכבשה בידי כורש מלך פרס, שהתיר ליהודים לשוב לארצם.
הקהילה היהודית בבבל המשיכה להתקיים מאות שנים, ובה נכתב ״התלמוד הבבלי״. טעות נפוצה היא לחשוב שבבל רחוקה מאוד — אמנם היא לא בארץ ישראל, אבל היא נמצאת במזרח התיכון, באזור שבין הנהרות פרת וחידקל.
💡 איך זוכרים? בבל — מלשון בלבול; ומשם גם גלות בבל.
חורבן בית ראשון הוא הרס בית המקדש שבנה שלמה בירושלים, בידי צבא בבל בימי המלך נבוכדנצר, לפי ההערכה המקובלת בשנת 586 לפני הספירה בערך. אחריו הוגלו רבים מאנשי יהודה לבבל.
