הקונגרס הציוני הוא האספה של נציגי התנועה הציונית מכל העולם. הקונגרס הציוני הראשון כונס בידי הרצל בעיר בזל שבשווייץ בשנת 1897, וייסד את ההסתדרות הציונית.
לקונגרס הראשון הגיעו כמאתיים צירים מארצות רבות. הוא קבע שמטרת הציונות היא להקים בית לעם היהודי בארץ ישראל, מובטח במשפט הציבורי — כלומר בהסכמה ובהכרה בינלאומית. ההחלטה הזאת נקראת ״תוכנית בזל״. מאז התכנסו קונגרסים ציוניים פעמים רבות, והם היו מעין ״פרלמנט״ של התנועה הציונית.
אחרי הקונגרס הראשון כתב הרצל ביומנו: ״בבזל ייסדתי את מדינת היהודים״. הוא הוסיף שאם יגיד זאת בקול, יצחקו עליו, אבל אולי בעוד חמש שנים, ובוודאי בעוד חמישים, כולם יראו זאת. מדינת ישראל הוכרזה כחמישים שנה אחר כך, ב־1948 — ולכן המשפט הזה מצוטט לעיתים קרובות.
בקונגרסים התנהלו גם ויכוחים סוערים. הידוע שבהם היה על ״תוכנית אוגנדה״ ב־1903: בריטניה הציעה שטח במזרח אפריקה כמקלט ליהודים נרדפים, ורבים, ובמיוחד ציוני רוסיה, סירבו לוותר על ארץ ישראל. טעות נפוצה היא לחשוב שהקונגרס הראשון התקיים בארץ ישראל — הוא התקיים בבזל שבשווייץ.
הצהרת בלפור היא מכתב קצר שפרסמה ממשלת בריטניה בנובמבר 1917, בזמן מלחמת העולם הראשונה, ובו הודיעה שהיא רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
כ״ט בנובמבר הוא 29 בנובמבר 1947 — היום שבו הצביעה עצרת האו״ם בעד תוכנית החלוקה: הקמת מדינה יהודית ומדינה ערבית בארץ ישראל, וירושלים תחת שלטון בינלאומי.
שאלות נפוצות
איך זוכרים מה זה הקונגרס הציוני?
בזל 1897 + 50 שנה ≈ מדינה ב־1948.
אילו מושגים קשורים להקונגרס הציוני?
ציונות, הצהרת בלפור, כ״ט בנובמבר. ההגדרה הקצרה של כל אחד מהם מופיעה למעלה, ומכל אחד יש קישור לעמוד משלו.
