הצהרת בלפור היא מכתב קצר שפרסמה ממשלת בריטניה בנובמבר 1917, בזמן מלחמת העולם הראשונה, ובו הודיעה שהיא רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
את המכתב שלח שר החוץ הבריטי ארתור ג׳יימס בלפור ללורד רוטשילד, ממנהיגי יהודי בריטניה, כדי שיעביר אותו להסתדרות הציונית. זו הייתה הפעם הראשונה שמעצמה גדולה הכירה רשמית ברעיון הבית הלאומי היהודי. באותה תקופה כבש הצבא הבריטי את הארץ מידי העות׳מאנים — בדצמבר 1917 נכנס הגנרל אלנבי לירושלים.
בהצהרה נכתב גם שלא ייעשה דבר שיפגע בזכויות האזרחיות והדתיות של הקהילות הלא־יהודיות בארץ. אחרי המלחמה קיבלה בריטניה מחבר הלאומים מנדט לשלוט בארץ, ותוכן ההצהרה נכלל בכתב המנדט. ההצהרה עודדה את העלייה השלישית, שהחלה ב־1919.
טעות נפוצה היא לחשוב שהצהרת בלפור הקימה את מדינת ישראל. היא דיברה על ״בית לאומי״, לא על מדינה, ומדינת ישראל קמה רק כשלושים שנה אחר כך, ב־1948. ההצהרה נתפסת אצל יהודים רבים כצעד חשוב בדרך למדינה, ואצל ערבים רבים כצעד שפגע בהם — שתי נקודות מבט שחשוב להכיר.
המנדט הבריטי היה תקופת השלטון של בריטניה בארץ ישראל אחרי מלחמת העולם הראשונה, מכוח החלטה של חבר הלאומים. הוא נמשך עד 1948, אז הסתיים והוכרזה מדינת ישראל.
עלייה היא הגירה של יהודים לארץ ישראל. לפני קום המדינה נהוג למנות חמש עליות עיקריות, מ־1882 ועד סוף שנות ה־30 של המאה ה־20, וכל אחת הביאה אנשים, רעיונות ויישובים חדשים.
שאלות נפוצות
איך זוכרים מה זה הצהרת בלפור?
1917: ״בית לאומי״ — עוד לא ״מדינה״.
אילו מושגים קשורים להצהרת בלפור?
המנדט הבריטי, ציונות, עלייה. ההגדרה הקצרה של כל אחד מהם מופיעה למעלה, ומכל אחד יש קישור לעמוד משלו.
