הרפובליקה הרומית היא שיטת השלטון ברומא אחרי שהרומאים גירשו את המלך האחרון שלהם: בלי מלך, ובראש המדינה עומדים נבחרים לתקופה מוגבלת, לצד הסנאט — מועצה של אנשים מנוסים ובעלי השפעה.
לפי המסורת הרומית, הרומאים גירשו את מלכם האחרון ובחרו שלא יהיה עוד מלך. במקומו נבחרו כל שנה שני קונסולים, שעמדו בראש המדינה יחד, כדי שאף אדם אחד לא יחזיק בכל הכוח. הסנאט ייעץ, השפיע מאוד על ההחלטות וניהל את מדיניות החוץ. בתקופת הרפובליקה התרחבה רומא, כבשה את איטליה ואחר כך ארצות רבות סביב הים התיכון.
ככל שרומא גדלה, גברו המאבקים על השלטון. מצביאים חזקים, ובראשם יוליוס קיסר, צברו כוח רב. אחרי מותו ומאבק בין יורשיו עלה אוקטביאנוס — אוגוסטוס — והרפובליקה הפכה בפועל לאימפריה שנשלטה בידי קיסרים.
המילה ״רפובליקה״ באה מלטינית ופירושה בערך ״עניין הציבור״. גם היום מדינות רבות נקראות רפובליקות — מדינות שאין בראשן מלך. טעות נפוצה היא לחשוב שהרפובליקה הרומית הייתה דמוקרטיה כמו של היום: העשירים והאצילים החזיקו בה בהרבה יותר כוח, ונשים ועבדים לא הצביעו.
💡 איך זוכרים? רפובליקה = בלי מלך; נבחרים לזמן מוגבל.
האימפריה הרומית היא המדינה העצומה שנשלטה מרומא בידי קיסרים, החל מאוגוסטוס. בשיאה היא שלטה סביב כל הים התיכון — מבריטניה במערב ועד המזרח התיכון — כולל ארץ ישראל.
הדמוקרטיה האתונאית היא שיטת השלטון שנוסדה באתונה שביוון לפני כ־2,500 שנה, שבה אזרחי העיר עצמם התאספו, שמעו נאומים והצביעו על ההחלטות החשובות. המילה ״דמוקרטיה״ פירושה ״שלטון העם״.
