הירוגליפים הם כתב שהתפתח במצרים העתיקה לפני כ־5,000 שנה, ובו סימנים בצורת ציורים — ציפורים, עיניים, ידיים וחפצים. חלק מהסימנים ייצגו מילה שלמה וחלקם ייצגו צלילים.
ההירוגליפים נחקקו על קירות מקדשים וקברים ונכתבו גם על פפירוס — חומר כתיבה שהוכן מצמח שגדל לאורך הנילוס. רק סופרים, שלמדו שנים רבות, ידעו לקרוא ולכתוב אותם, ולכן הסופרים היו קבוצה חשובה במצרים: הם ניהלו את רישומי המסים, המחסנים ומבצעי הבנייה הגדולים.
במשך מאות שנים איש לא ידע לקרוא הירוגליפים. ב־1799 נמצאה במצרים אבן רוזטה, ועליה אותו טקסט בשלושה כתבים — ביניהם הירוגליפים ויוונית. מכיוון שחוקרים ידעו יוונית, האבן עזרה לחוקר הצרפתי ז׳אן־פרנסואה שמפוליון לפענח את ההירוגליפים, וכך נפתח חלון לעולם המצרי העתיק.
טעות נפוצה היא לחשוב שכל ציור בהירוגליפים הוא ״תמונה של מה שכתוב״. בפועל, הרבה סימנים ייצגו צלילים, בדומה לאותיות. למשל ציור של עין לא תמיד אמר ״עין״ — לפעמים הוא שימש רק בשביל הצליל שלו.
💡 איך זוכרים? הירוגליפים = ציורים שהם גם אותיות; אבן רוזטה = המפתח שפתח אותם.
כתב יתדות הוא אחד הכתבים הראשונים בעולם. הוא התפתח לפני כ־5,000 שנה בשומר שבמסופוטמיה, ונכתב בלחיצת קנה מחודד על לוחות טיט רטוב, כך שכל סימן נראה כמו יתדות קטנות.
פירמידה במצרים העתיקה היא מבנה אבן ענק שבסיסו מרובע וצדדיו משולשים שנפגשים בקודקוד. הפירמידות נבנו כקברים לפרעונים, והגדולות שבהן, בגיזה, נבנו לפני כ־4,500 שנה.
שאלות נפוצות
איך זוכרים מה זה הירוגליפים?
הירוגליפים = ציורים שהם גם אותיות; אבן רוזטה = המפתח שפתח אותם.
אילו מושגים קשורים להירוגליפים?
כתב יתדות, פרעה, פירמידה. ההגדרה הקצרה של כל אחד מהם מופיעה למעלה, ומכל אחד יש קישור לעמוד משלו.
