המדבר הדרומי
הנגב משתרע מאזור באר שבע בצפון ועד אילת בדרום. ככל שמדרימים, יורד פחות גשם: בצפון הנגב יש שדות שמגדלים בהם חיטה בחורף, ובדרום, באזור אילת, כמעט לא יורד גשם בכלל. רוב הנגב אינו דיונות חול אלא הרים, רמות ונחלים יבשים, ואבנים וסלעים בכל הצבעים.
באר שבע נקראת ״בירת הנגב״. היא העיר הגדולה באזור, ויש בה אוניברסיטה, בית חולים גדול ומרכזי מסחר. בנגב יש גם ערים כמו דימונה, ירוחם ומצפה רמון, קיבוצים ומושבים, וגם יישובים של הבדואים, שחיו בנגב כבר מאות שנים ונדדו בו בעבר עם עדרי עזים וגמלים.
בנגב יש גם אזור הררי גבוה — הר הנגב — שבו נמצאים המכתשים, ונחלים גדולים כמו נחל צין, שחוצים אותו בדרכם מזרחה. בחורף, אחרי גשם, אפשר לראות שטחים שמתכסים לפתע בירוק ובפרחים. בנגב נמצאים גם שרידים של ערים עתיקות שנבנו לאורך דרך הבשמים, כמו עבדת ושבטה — עדות לכך שאנשים ידעו לחיות במדבר כבר לפני אלפי שנים. הם אגרו מי גשם בבורות ובסכרים קטנים, וגידלו חיטה ושעורה בערוצי הנחלים.
מה זה מכתש?
מכתש הוא תופעת טבע נדירה: עמק גדול וסגור, מוקף מכל צדדיו בצוקים תלולים, שממנו יוצא נחל אחד בלבד. הוא לא נוצר מפגיעה של מטאוריט ואינו לוע של הר געש — הוא נוצר מסחיפה.
איך זה קרה? לפני מיליוני שנים התרומם כאן גבנון באדמה. בחלק העליון שלו הייתה שכבה של סלע קשה, ומתחתיה שכבות של סלע רך, כמו אבן חול. כשהשכבה הקשה נסדקה, המים והרוח התחילו לסחוף את הסלע הרך שמתחתיה, והוציאו אותו דרך נחל אחד. כך, לאט לאט, נחפר עמק עמוק שקירותיו מסלע קשה.
בנגב יש שלושה מכתשים גדולים: מכתש רמון, המכתש הגדול והמכתש הקטן. מכתש רמון הוא הגדול שבהם — אורכו כ־40 קילומטרים — ועל שפתו בנויה העיירה מצפה רמון. בגלל הייחוד שלהם, גם בשפות אחרות משתמשים לפעמים במילה העברית ״מכתש״ כדי לתאר תופעה כזו.
לחיות ולגדל במדבר
דוד בן־גוריון, ראש הממשלה הראשון, האמין שעתיד המדינה תלוי ביישוב הנגב. בסוף ימיו גר בקיבוץ שדה בוקר, ושם הוא קבור, מול נוף נחל צין.
בנגב ובערבה פיתחו חקלאים וחוקרים דרכים לגדל ירקות, פירות ופרחים עם מעט מים: השקיה בטפטוף, שבה כל צמח מקבל טיפות מים ישר לשורשים, חממות וזנים שמתאימים ליובש. גם שמש המדבר מנוצלת — בנגב פועלים שדות גדולים של לוחות סולריים שמייצרים חשמל.
בנגב יש מקומות טיול רבים: עין עבדת עם הקניון והמעיין, פארק תמנע עם סלעים צבעוניים ומכרות נחושת עתיקים, ונחלים שבהם אפשר לפגוש יעלים. חשוב לטייל בחורף או באביב, לקחת הרבה מים, ולא להיכנס לערוצי נחלים כשיש תחזית לגשם.