איך זה עובד?
אור השמש מגיע לכדור הארץ ומחמם את פני הקרקע והים. הקרקע החמה פולטת בחזרה חום, ובלי כלום חלק גדול ממנו היה בורח לחלל. באטמוספרה, שהיא שכבת האוויר סביב הכוכב, יש גזים שסופגים חלק מהחום הזה ומחזירים אותו כלפי מטה. הגזים האלה נקראים גזי חממה, והם פועלים כמו שמיכה שמחממת את הגוף. התהליך נקרא אפקט החממה.
השם בא מהחממה של חקלאים, שבה הזכוכית מכניסה אור ואוצרת חום. זו אנלוגיה, כי באטמוספרה אין זכוכית אלא גזים.
גזי חממה
הגזים החשובים הם אדי מים, פחמן דו חמצני, מתאן ועוד. אפקט החממה הטבעי הוא דבר טוב: בזכותו הטמפרטורה הממוצעת על הכוכב מאפשרת מים נוזליים וחיים. הבעיה מתחילה כשכמות הגזים באטמוספרה גדלה בהרבה, כי אז נשמר יותר חום והכוכב מתחמם.
פחמן דו חמצני נוצר בעיקר משריפת פחם, נפט וגז, וגם מכריתת יערות. לפני התעשייה היה באוויר בערך 280 חלקיקים למיליון, ובשנים האחרונות המספר עבר 420 לפי מדידות רשמיות. מתאן נפלט בין היתר מחקלאות, מבעלי חיים ומפסולת במטמנות.
מה אפשר לעשות?
כדי להקטין את החימום צריך להקטין פליטות של גזי חממה: לחסוך אנרגיה, להשתמש באנרגיה מתחדשת, לשמור על יערות וגם להקטין פסולת. עצים סופגים פחמן דו חמצני מהאוויר, ולכן נטיעה ושמירה על יערות עוזרות.
כל הצעדים האלה קשורים זה בזה, ולכן אנחנו לומדים אותם יחד. בשיעור הבא נראה מה קורה לאקלים כשהחימום מתגבר.
ניסוי קטן עם מבוגר
אפשר להמחיש חימום: מניחים שני מדחומים, אחד בצל ואחד בתוך צנצנת זכוכית שקופה בשמש, ובודקים אחרי חצי שעה איפה חם יותר. זה לא בדיוק אפקט החממה של הכוכב, אבל זה מראה איך חום נלכד. לא מניחים צנצנת סגורה בשמש חזקה בלי השגחה.
הבדל בין חממה לאפקט חממה
כדאי לא להתבלבל: חממה חקלאית היא מבנה אמיתי שמגן על צמחים, ואפקט החממה הוא תהליך באטמוספרה. שני הדברים מחזיקים חום, אבל בדרכים שונות. בחממה החום נלכד כי האוויר החם לא יוצא החוצה, ובאטמוספרה הגזים סופגים קרינת חום ומחזירים אותה. הבנה כזאת עוזרת להבין מדוע המדענים מודדים בקפידה את כמות הגזים באוויר שנה אחר שנה.

