דלקים מאובנים
פחם, נפט וגז טבעי נקראים דלקים מאובנים. הם נוצרו במשך מיליוני שנים משרידי צמחים וחיות שנקברו באדמה ונדחסו. כשהם נשרפים, הם משחררים אנרגיה, אבל גם פחמן דו חמצני ועוד גזים. הם משמשים להפעלת מכוניות, תחנות כוח ומפעלים. מכיוון שהם נוצרים לאט מאוד, יש להם כמות מוגבלת: משתמשים בהם מהר בהרבה ממה שנוצרים.
בעולם, חלק גדול מהאנרגיה מגיע עדיין מדלקים מאובנים. בישראל רוב החשמל מיוצר בשריפת גז טבעי, שנחשב נקי יותר מפחם, אבל עדיין פולט גזי חממה.
מקורות נוספים
מקורות אחרים כוללים אנרגיה גרעינית, שמופקת מפיצול אטומים בתחנות מיוחדות. היא אינה פולטת פחמן דו חמצני בזמן ההפעלה, אבל יש בה אתגרים של בטיחות ושל טיפול בפסולת. ויש מקורות מתחדשים: שמש, רוח, מים וחום מהאדמה, שלא נגמרים.
בישראל אין תחנות כוח גרעיניות לחשמל. לכל מקור יתרונות וחסרונות, ולכן מדינות בוחרות שילוב.
למה חשוב לשנות?
יש שתי סיבות עיקריות. הראשונה, שריפת דלקים מאובנים מעלה את כמות גזי החממה ותורמת לשינוי האקלים. השנייה, הם אזלים ומחירם משתנה, והעולם תלוי באזורים מעטים שבהם הם נמצאים. לכן מדינות רבות מרחיבות את השימוש באנרגיה מתחדשת.
המעבר לא קורה ביום אחד. הוא דורש בניית מתקנים חדשים, רשת חשמל מתאימה ודרכים לאגור אנרגיה.
איך נחסוך?
האנרגיה הזולה ביותר היא זו שלא משתמשים בה. לכן חיסכון ויעילות הם חלק חשוב מהפתרון, לצד מקורות חדשים. בשיעור הקודם ראינו איך חוסכים בחשמל, ובשיעור הבא נכיר את האנרגיה המתחדשת.
מדריך קצר להשוואה
כשמשווים מקורות אנרגיה שואלים כמה שאלות: האם המקור מתחדש? כמה גזי חממה הוא פולט? האם הוא זמין תמיד? כמה הוא עולה? ומה קורה לפסולת שלו? אין מקור מושלם, ולכן הרבה מדינות בונות שילוב של מקורות. בכיתה אפשר לערוך טבלה עם כל המקורות ולמלא אותה בעזרת מורה, ולהחליט מה לדעתכם נכון להרחיב בישראל בעשור הקרוב.
עוד נקודה למחשבה: בכל מקור אנרגיה יש גם עלות סביבתית נסתרת, כמו שטח שנדרש להקמה או חומרים שצריך לכרות. לכן בודקים את כל מחזור החיים של המקור, מהייצור ועד הפירוק, ולא רק את מה שקורה בזמן ההפעלה.