סיב אופטי הוא חוט דק מאוד של זכוכית או פלסטיק טהורים, שבתוכו מידע עובר כהבזקים של אור — הבזק הוא 1, חושך הוא 0.
האור נלכד בתוך הסיב בזכות תופעה שנקראת החזרה גמורה: כשהאור פוגע בדופן הסיב בזווית חדה, הוא מוחזר פנימה במקום לצאת, וכך הוא ״קופץ״ לאורך הסיב גם כשהוא מתעקל. באור אפשר להעביר הרבה יותר מידע מאשר בחשמל בכבל נחושת, למרחקים ארוכים בהרבה ועם פחות הפרעות. בסיב אחד אפשר אפילו לשלוח כמה צבעים של אור בבת אחת, וכל צבע נושא מידע אחר.
סיבים אופטיים מחברים מדינות ויבשות, עוברים מתחת לרחובות, ובשנים האחרונות מגיעים גם ישר לבתים — מה שמאפשר אינטרנט מהיר מאוד. כבל אחד מכיל הרבה סיבים, עטופים בשכבות מגן. האור בתוך הזכוכית נע במהירות של כשני שלישים ממהירות האור בריק — יותר מ־200,000 קילומטרים בשנייה.
💡 איך זוכרים? סיב אופטי = מידע כהבזקי אור בתוך חוט זכוכית.
