אליעזר בן־יהודה היה מהבולטים במאמץ להחיות את העברית כשפת דיבור יומיומית. הוא עלה לירושלים בשנת 1881, דיבר בביתו רק עברית, הוציא עיתונים עבריים וחיבר מילון גדול של השפה.
במשך מאות שנים העברית שימשה לתפילה, ללימוד ולכתיבה, אבל בבית ובשוק דיברו יהודים יידיש, לדינו, ערבית ושפות אחרות. בן־יהודה, שנולד ב־1858 בליטא, השתכנע שהשפה היא חלק חשוב מהתחייה הלאומית. הוא ואשתו דבורה החליטו לדבר בביתם רק עברית, ובנם, שנודע בשם איתמר בן־אב״י, מכונה ״הילד העברי הראשון״, כי גדל כשהעברית היא שפת אמו.
לא היו מילים לחפצים רבים של החיים המודרניים, ולכן בן־יהודה חיפש מילים במקורות העתיקים או יצר חדשות משורשים עבריים, ולפעמים שאל משפות קרובות כמו ארמית וערבית. מפעל חייו היה מילון גדול של השפה העברית מכל תקופותיה, שהושלם רק אחרי מותו. הוא גם היה בין מייסדי ״ועד הלשון העברית״, שממנו התפתחה האקדמיה ללשון העברית.
טעות נפוצה היא לחשוב שבן־יהודה לבדו החיה את העברית. מה שהכריע היה החינוך: מורים במושבות ובערים לימדו בעברית את כל המקצועות, והילדים דיברו בה בהפסקות ולימדו אותה את הוריהם. עוד טעות: העברית לא ״מתה״ לגמרי — היא חיה בספרים ובתפילות, וחסרה רק כשפת דיבור.
💡 איך זוכרים? בן־יהודה פתח את הדלת — הילדים בבתי הספר עברו בה.
עלייה היא הגירה של יהודים לארץ ישראל. לפני קום המדינה נהוג למנות חמש עליות עיקריות, מ־1882 ועד סוף שנות ה־30 של המאה ה־20, וכל אחת הביאה אנשים, רעיונות ויישובים חדשים.
המנדט הבריטי היה תקופת השלטון של בריטניה בארץ ישראל אחרי מלחמת העולם הראשונה, מכוח החלטה של חבר הלאומים. הוא נמשך עד 1948, אז הסתיים והוכרזה מדינת ישראל.
שאלות נפוצות
איך זוכרים מה זה אליעזר בן־יהודה?
בן־יהודה פתח את הדלת — הילדים בבתי הספר עברו בה.
אילו מושגים קשורים לאליעזר בן־יהודה?
עלייה, ציונות, המנדט הבריטי. ההגדרה הקצרה של כל אחד מהם מופיעה למעלה, ומכל אחד יש קישור לעמוד משלו.
