ביל״ו הייתה קבוצה של צעירים יהודים מרוסיה, רובם סטודנטים, שקמה בשנת 1882 אחרי גל פרעות ועלתה לארץ ישראל כדי לעבוד את האדמה. הם היו חלק מהעלייה הראשונה, ובין השאר ייסדו את המושבה גדרה.
השם ביל״ו הוא ראשי תיבות של ״בית יעקב לכו ונלכה״, מתוך ספר ישעיהו — קריאה לבני העם לקום וללכת. הקבוצה נוסדה בעיר חרקוב שבאימפריה הרוסית, אחרי הפרעות ביהודים בשנים 1881–1882. בניגוד לחברי ״חובבי ציון״ שתמכו מרחוק, חברי ביל״ו החליטו לעלות בעצמם ולהפוך לחקלאים.
רק כמה עשרות מחבריה הגיעו בפועל לארץ. רובם היו צעירים משכילים מהעיר, שלא עבדו מעולם בחקלאות. הם עבדו בבית הספר החקלאי מקווה ישראל ובראשון לציון, סבלו מעוני, ממחלות ומחוסר ניסיון, וחלקם עזבו. ב־1884 ייסדו חלק מהם את גדרה, ובהמשך הצליחו להחזיק בה מעמד למרות הקשיים.
טעות נפוצה היא לחשוב שביל״ו הייתה העלייה הראשונה כולה. היא הייתה קבוצה קטנה בתוך העלייה הראשונה, שרוב עוליה היו משפחות שהגיעו ממזרח אירופה, וגם מתימן. אבל ביל״ו זכורה במיוחד כי הייתה מהקבוצות הראשונות של צעירים שעלו מתוך רעיון לאומי ומוכנות לעבודה קשה — מעין ״חלוצים לפני החלוצים״.
💡 איך זוכרים? ביל״ו = ״בית יעקב לכו ונלכה״ — סטודנטים שהפכו לחקלאים.
עלייה היא הגירה של יהודים לארץ ישראל. לפני קום המדינה נהוג למנות חמש עליות עיקריות, מ־1882 ועד סוף שנות ה־30 של המאה ה־20, וכל אחת הביאה אנשים, רעיונות ויישובים חדשים.
