חוק מור הוא תצפית של המהנדס גורדון מור משנת 1965: מספר הטרנזיסטורים שאפשר לשים על שבב אחד מוכפל בקצב קבוע. בגרסה המוכרת — בערך כל שנתיים.
למרות השם, זה לא חוק טבע כמו חוק הכבידה, אלא תחזית שתעשיית השבבים הצליחה לעמוד בה במשך עשרות שנים. כל הכפלה פירושה שבבים חזקים יותר, חסכוניים יותר וזולים יותר לכל חישוב. מ־1971, כשהיו בשבב מעבד כ־2,300 טרנזיסטורים, הגענו למיליארדים — ולכן מחשב שתפס פעם חדר נכנס היום לשעון יד.
בשנים האחרונות ההכפלה מאטה. הטרנזיסטורים כבר קטנים כל כך שמתקרבים לגודל של כמה עשרות אטומים, ושם חוקי הפיזיקה מקשים להקטין עוד. לכן מהנדסים מחפשים דרכים אחרות להתקדם: לבנות שבבים בשכבות זו על זו, לשים כמה ליבות ושבבים מיוחדים במכשיר אחד, ולחקור סוגים חדשים של מחשבים.
💡 איך זוכרים? חוק מור: עוד ועוד טרנזיסטורים בשבב — הכפלה בערך כל שנתיים.
עדה לאבלייס (1815–1852) הייתה מתמטיקאית אנגלייה שפרסמה ב־1843 הערות מפורטות על המנוע האנליטי של באבג׳, ובהן סדרת הוראות לחישוב — ולכן רבים מכנים אותה ״המתכנתת הראשונה״.
ENIAC הוא אחד המחשבים האלקטרוניים הראשונים שאפשר היה לתכנת למשימות שונות. הוא נבנה באוניברסיטת פנסילבניה בארצות הברית, הושלם ב־1945 והוצג לציבור בפברואר 1946.
ויצמ״ק — ״ויצמן מחשב קטן״ באנגלית ראשי תיבות WEIZAC — הוא המחשב הראשון שנבנה בישראל. הוא נבנה במכון ויצמן למדע ברחובות בשנים 1954–1955 והתחיל לעבוד בסוף 1955.
