בריונות ברשת היא פגיעה חוזרת באדם דרך מסכים: העלבות וקללות, השפלה, הפצת שמועות או תמונות, הוצאה מקבוצה (חרם), התחזות או איומים.
בריונות ברשת קשה במיוחד כי היא ״נכנסת הביתה״ — היא יכולה להגיע בכל שעה, להגיע להרבה אנשים מהר, ולפעמים הפוגעים מסתתרים מאחורי שם בדוי. מי שנפגע עלול להרגיש לבד ומבויש — אבל האשמה תמיד אצל הפוגע, אף פעם לא אצל הנפגע. מה עושים: לא עונים ולא נגררים לריב, שומרים צילומי מסך, חוסמים ומדווחים בפלטפורמה, ומספרים למבוגר שסומכים עליו — הורה, מורה או יועצת.
בישראל אפשר לפנות גם למוקד 105 של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, שפועל בכל שעות היממה ועוזר בין השאר בהסרת תכנים פוגעים. ומי שרואה פגיעה — יש לו כוח גדול: לא להצטרף, לא לעשות לייק ולא להעביר הלאה, לשלוח לנפגע הודעה אישית תומכת, ולספר למבוגר. לספר זה לא להלשין — זה לעזור.
💡 איך זוכרים? נפגעים: לא עונים, שומרים, חוסמים, מספרים. רואים: לא מצטרפים, תומכים, מספרים.
פישינג — בעברית ״דיוג״ — הוא ניסיון לגנוב סיסמאות, פרטים או כסף בעזרת הודעה או אתר מזויפים, שמתחזים לגוף מוכר. השם בא מ״דיג״: הפורצים ״זורקים פיתיון״ ומחכים שמישהו ״ינשך״.
שאלות נפוצות
איך זוכרים מה זה בריונות ברשת?
נפגעים: לא עונים, שומרים, חוסמים, מספרים. רואים: לא מצטרפים, תומכים, מספרים.
אילו מושגים קשורים לבריונות ברשת?
טביעת רגל דיגיטלית, זמן מסך, פישינג. ההגדרה הקצרה של כל אחד מהם מופיעה למעלה, ומכל אחד יש קישור לעמוד משלו.
