שפה שנכתבה בעשרה ימים
ב־1995 ביקשה חברת דפדפנים ממתכנת בשם ברנדן אייך ליצור שפה קטנה שתרוץ בתוך דפי אינטרנט. לפי הסיפור המוכר, הוא כתב את הגרסה הראשונה בכעשרה ימים. השם ״ג׳אווהסקריפט״ נבחר בעיקר משיקולי שיווק, כי שפה אחרת בשם ג׳אווה הייתה אז מפורסמת מאוד — אבל שתי השפות שונות לגמרי. אומרים בצחוק שג׳אווה וג׳אווהסקריפט קשורות כמו ״מכונית״ ו״מכוניתון״ — רק בשם.
מאז היא גדלה מאוד. היום כל דפדפן מודרני יודע להריץ ג׳אווהסקריפט, והיא משמשת לא רק בדפים: גם בשרתים, באפליקציות ובמשחקים. יחד עם HTML ו־CSS היא אחת משלוש השפות שכל מי שבונה אתרים לומד.
שורות ראשונות
בג׳אווהסקריפט, הדרך הפשוטה להציג משהו היא console.log("שלום"). הפלט מופיע בקונסולה — חלון מיוחד לכלי המפתחים של הדפדפן, שמתכנתים משתמשים בו לבדיקות. console.log(2 + 3) מציג 5. כמו בפייתון, יש הבדל בין מספרים לטקסט: "5" + 5 נותן ״55״, כי ג׳אווהסקריפט מדביקה טקסט ומספר כשמחברים ביניהם.
משתנה יוצרים עם המילה let: let score = 0; ואחר כך score = score + 1;. שימו לב לנקודה־פסיק בסוף השורה — בג׳אווהסקריפט נהוג לסיים בה הוראות. ותנאי נכתב עם סוגריים: if (score > 10) { console.log("ניצחת!"); }. התנאי בסוגריים עגולים, וההוראות שמתבצעות — בתוך סוגריים מסולסלים. זה ההבדל הבולט מפייתון, שם משתמשים בנקודתיים ובהזחה.
מחברים את הקוד לדף
הכוח האמיתי של ג׳אווהסקריפט הוא שהיא יכולה לשנות את הדף בזמן אמת. בדף HTML אפשר לשים כפתור, ולהגדיר שכשלוחצים עליו תופעל פונקציה: <button onclick="sayHi()">לחצו</button>. בקוד מגדירים את הפונקציה: function sayHi() { alert("שלום!"); }. עכשיו, כל לחיצה מקפיצה חלונית עם ״שלום!״. זה אירוע — בדיוק כמו בסקראץ׳.
במקום חלונית אפשר לשנות טקסט בדף, להחליף צבע, להסתיר או להראות חלקים, ולהוסיף פריטים לרשימה. כך עובדים מונה הלחיצות, רשימת המשימות ומשחק הזיכרון שאתם מכירים מאתרים. הדפדפן מחזיק ״מפה״ של כל חלקי הדף, וג׳אווהסקריפט יכולה למצוא כל חלק לפי שם ולשנות אותו.
איך מתאמנים בבטחה
כדי להתאמן, אפשר ליצור קובץ HTML במחשב ולהוסיף לו קוד ג׳אווהסקריפט בתוך התגית <script>. פותחים את הקובץ בדפדפן, ואת הפלט של console.log רואים בכלי המפתחים. יש גם אתרי לימוד שבהם כותבים קוד ורואים את התוצאה מיד. כמו תמיד, באישור של מבוגר.
כלל בטיחות חשוב: לעולם לא מדביקים בכלי המפתחים או בקונסולה קוד שמישהו זר שלח, גם אם הבטיחו שהוא ״ייתן מתנה״ או ״יפתח משהו סודי״. קוד כזה יכול לגנוב חשבונות. קוד שאתם כותבים בעצמכם ומבינים — מצוין. קוד שאתם לא מבינים ממקור לא מוכר — לא מריצים.