שפת מכונה היא הרמה הנמוכה ביותר של הוראות: רצפים של אפסים ואחדים שהמחשב מבצע ישירות. כל קוד, בכל שפה, מתורגם בסוף לשפה הזאת.
כל הוראה בשפת מכונה פשוטה מאוד: ״העבר מספר ממקום למקום״, ״חבר שני מספרים״, ״קפוץ להוראה אחרת״. שורה אחת בפייתון יכולה להפוך לעשרות הוראות כאלה. לבני אדם קשה מאוד לקרוא ולכתוב רצפים ארוכים של אפסים ואחדים, ולטעות בהם קל מאוד.
בימים הראשונים של המחשבים תכנתו כמעט ישירות בשפת מכונה. אחר כך הומצאו שפות שקרובות יותר לשפה אנושית, ומהדרים ומפרשים שמתרגמים מהן. לכן קוראים לשפות כמו פייתון ״שפות עיליות״ — הן רחוקות מהמכונה וקרובות לאדם. (איך המחשב עצמו בנוי — זה כבר נושא לשיעורים על מחשבים.)
💡 איך זוכרים? שפת מכונה = אפסים ואחדים. כל קוד מגיע לשם בסוף.