קואליציה היא קבוצה של סיעות בכנסת שמתחברות יחד כדי להקים ממשלה ולתמוך בה, כך שיחד יש להן רוב בכנסת.
בישראל לא בוחרים את ראש הממשלה בפתק נפרד. אחרי הבחירות נשיא המדינה מתייעץ עם הסיעות ומטיל על אחד מחברי הכנסת להרכיב ממשלה. כדי להצליח, הוא צריך שרוב חברי הכנסת — לפחות 61 מתוך 120 — יתמכו בממשלה שלו, או לפחות שהיא תזכה באמון הכנסת.
בדרך כלל אף רשימה לא זוכה לבדה ברוב, ולכן כמה סיעות מנהלות משא ומתן ומתחברות. הן מסכימות על חלוקת התפקידים — מי יהיה שר באיזה משרד — ועל המדיניות שהממשלה תקדם. ההסכמים ביניהן נקראים הסכמים קואליציוניים. הסיעות שלא נמצאות בקואליציה הן האופוזיציה.
קואליציה דורשת פשרות: כל סיעה מוותרת על חלק מרצונותיה כדי שיהיה אפשר לעבוד יחד. אם סיעה עוזבת והקואליציה מאבדת את הרוב, קשה לממשלה להעביר חוקים, ולפעמים הדבר מוביל לבחירות חדשות. טעות נפוצה היא לחשוב שהרשימה הגדולה ביותר תמיד מרכיבה את הממשלה; מה שקובע הוא מי מצליח לגייס רוב.
💡 איך זוכרים? קואליציה = ״קבוצה״ שמחזיקה את הממשלה; 61 ומעלה זה רוב.
נשיא המדינה הוא הדמות הממלכתית העליונה בישראל. הוא מייצג את כל האזרחים, אינו מנהל את המדינה, ויש לו כמה סמכויות חשובות, כמו הטלת הרכבת הממשלה ומתן חנינה.
שאלות נפוצות
איך זוכרים מה זה קואליציה?
קואליציה = ״קבוצה״ שמחזיקה את הממשלה; 61 ומעלה זה רוב.
אילו מושגים קשורים לקואליציה?
אופוזיציה, רשות מבצעת, מנדט, נשיא המדינה. ההגדרה הקצרה של כל אחד מהם מופיעה למעלה, ומכל אחד יש קישור לעמוד משלו.
