📜 ההיסטוריה של הבינה המלאכותית

לפני המחשבים

כבר באגדות עתיקות סיפרו על פסלים ודמויות מלאכותיות שקמו לחיים, ובמסורת היהודית יש סיפורים על ״גולם״ שנוצר מחומר. במאה ה־19 עבדה המתמטיקאית האנגלייה עדה לאבלייס על תוכניות למכונת חישוב שתכנן צ׳ארלס בבג׳, ונחשבת בעיני רבים לאחת המתכנתות הראשונות. היא כתבה שמכונה כזאת תוכל לעבוד גם עם דברים שאינם מספרים, כמו צלילים — אבל שהיא תעשה רק את מה שנאמר לה לעשות.

טיורינג ודרטמות׳: הלידה של התחום

בשנת 1950 כתב המתמטיקאי הבריטי אלן טיורינג מאמר שבו שאל: ״האם מכונות יכולות לחשוב?״. במקום להתווכח על ההגדרה של חשיבה, הוא הציע משחק: אדם מתכתב בכתב עם שני צדדים נסתרים — אדם אחד ומחשב אחד — ומנסה לנחש מי מהם המחשב. אם קשה לו לגלות, אולי אפשר לומר שהמחשב מתנהג בצורה חכמה. הרעיון הזה נקרא היום ״מבחן טיורינג״.

בשנת 1956 נפגשה קבוצת מדענים בכנס קיץ במכללת דרטמות׳ שבארצות הברית. בהצעה לכנס הזה, שנכתבה כבר ב־1955, הופיע לראשונה המונח ״בינה מלאכותית״, שטבע המדען ג׳ון מקארתי. החוקרים היו אופטימיים מאוד וחשבו שבתוך שנים ספורות יבנו מכונות חכמות כמו בני אדם. התברר שזה הרבה יותר קשה.

כללים, התלהבות וחורפים

בעשורים הראשונים רוב החוקרים ניסו ללמד מחשבים בעזרת כללים שכתבו בידיים. בשנות ה־60 נבנתה תוכנת שיחה פשוטה בשם ״אליזה״, שחזרה על דברי המשתמש בצורה של שאלה. היא לא הבינה דבר, אבל אנשים רבים הרגישו שהיא ״מקשיבה״ להם — שיעור חשוב שנכון גם היום: קל לנו לייחס הבנה למכונה שמדברת.

אחר כך התברר שלכתוב כללים לכל מצב בעולם זה כמעט בלתי אפשרי. התקציבים ירדו וההתלהבות נחלשה. לתקופות כאלה קוראים ״חורפי הבינה המלאכותית״, והיו כמה כאלה. בינתיים חוקרים אחרים המשיכו לפתח רעיון אחר: מכונות שלומדות מדוגמאות במקום מכללים.

שחמט, גו ולמידה עמוקה

בשנת 1997 ניצח המחשב ״דיפ בלו״ של חברת IBM את אלוף העולם בשחמט, גארי קספרוב, בסדרת משחקים. דיפ בלו בדק מספר עצום של מהלכים אפשריים בכל שנייה — כוח חישוב, ולא למידה כמו שאנחנו מכירים היום.

בהמשך, כשהמחשבים נעשו מהירים יותר והצטברו כמויות עצומות של תמונות וטקסטים ברשת, רשתות עצביות גדולות התחילו להצליח במשימות שהיו קשות מאוד, כמו זיהוי תמונות ודיבור. לגישה הזאת קוראים ״למידה עמוקה״. בשנת 2016 ניצחה התוכנה ״אלפאגו״ את לי סה־דול, אחד משחקני הגו הטובים בעולם. גו הוא משחק לוח שבו יש כל כך הרבה אפשרויות, שאי אפשר לבדוק את כולן, והתוכנה למדה גם ממשחקים רבים.

עידן תוכנות השיחה

בסוף שנת 2022 שוחרר לציבור ״צ׳אט ג׳י־פי־טי״ של חברת OpenAI, תוכנת שיחה שיכולה לכתוב טקסטים ולענות על שאלות במגוון נושאים. בזמן קצר מאוד אנשים רבים בעולם התחילו להשתמש בכלים כאלה, ובבתי ספר ובמשפחות התחילו לדבר על איך משתמשים בהם בחוכמה ובהגינות.

התחום ממשיך להשתנות מהר מאוד, ולכן חשוב ללמוד את הרעיונות הבסיסיים שלא משתנים: AI לומדת דפוסים מנתונים, היא יכולה לטעות, ובני אדם אחראים לאופן שבו משתמשים בה.

כשמסתכלים על כל הסיפור מלמעלה, רואים דפוס מעניין: שוב ושוב אנשים חשבו שהמכונה החכמה ממש מעבר לפינה, ושוב ושוב התברר שיש עוד הרבה מה ללמוד. מצד שני, היו גם הפתעות לטובה — משימות שנחשבו בלתי אפשריות, כמו ניצחון בגו, הושגו מוקדם מהצפוי. לכן כדאי להתייחס בזהירות גם להבטחות גדולות וגם לחששות גדולים, ולבדוק עובדות.