✂️ יצירה לילדים מחומרים שיש בבית

קריעת נייר מחזקת את שרירי האצבעות ולא דורשת מספריים בכלל – יצירה מושלמת לידיים קטנות.

צריך: דפי עיתון, מגזינים או נייר צבעוני, דף לבן או קרטון, דבק סטיק

1. קורעים יחד את הנייר הצבעוני לחתיכות קטנות – אצל הקטנים זה החלק הכי כיפי.
2. מציירים על הדף צורה פשוטה וגדולה, כמו עיגול, לב או דג.
3. מורחים דבק סטיק על חלק קטן מהצורה בכל פעם.
4. מדביקים את פיסות הנייר עד שהצורה מתמלאת.
5. נותנים לייבוש של כמה דקות ותולים על המקרר.

מבוגר חורץ צורה בחצי תפוח אדמה, והילד מטביע בצבע ומדפיס דוגמאות – אפשר להכין גם נייר עטיפה למתנה.

צריך: 2–3 תפוחי אדמה, סכין (למבוגר בלבד), צבעי גואש, צלחת חד-פעמית, דפים גדולים

1. המבוגר חוצה תפוח אדמה לשניים ומייבש את החלק החתוך במגבת נייר.
2. המבוגר חורץ בסכין צורה פשוטה, כמו משולש, לב או כוכב, ומסיר את השוליים כך שהצורה בולטת.
3. שופכים מעט גואש על צלחת חד-פעמית.
4. הילד טובל את החותמת בצבע ומטביע על הדף.
5. מחליפים צבעים וצורות ויוצרים דוגמה חוזרת.

בצק רך שמכינים יחד מחומרי מטבח, ואפשר לשחק בו שוב ושוב אם שומרים אותו בקופסה סגורה.

צריך: 2 כוסות קמח, חצי כוס מלח, כף שמן, כוס מים פושרים בערך, צבע מאכל (לא חובה)

1. מערבבים בקערה את הקמח והמלח.
2. מוסיפים לקערה את השמן, ומערבבים כמה טיפות צבע מאכל בתוך המים.
3. שופכים את המים בהדרגה ולשים עד שמתקבל בצק רך שלא נדבק לידיים.
4. אם הבצק דביק – מוסיפים מעט קמח, ואם הוא מתפורר – מעט מים.
5. משחקים עם מערוך, כוסות וחותכנים, ובסוף שומרים בקופסה סגורה או בשקית.
6. חשוב: הבצק מלוח מאוד ולא נועד לאכילה – שימו לב שהקטנים לא מכניסים לפה, ושמרו אותו גם הרחק מכלבים וחיות מחמד.

בקבוק שקוף מלא נצנצים שצונחים לאט – כשמנערים ומסתכלים עליו, הנשימה נרגעת. נהדר לפינה שקטה בבית.

צריך: בקבוק פלסטיק שקוף קטן עם פקק, מים, מעט סבון כלים שקוף, דבק נוזלי שקוף או גליצרין, נצנצים וחרוזים קטנים, דבק חזק או נייר דבק חשמלאי (למבוגר)

1. ממלאים את הבקבוק בערך עד שלושה רבעים במים.
2. מוסיפים כפית סבון שקוף, דבק שקוף או גליצרין, כדי שהנצנצים ייפלו לאט יותר.
3. הילד מוסיף נצנצים, חרוזים קטנים או פאייטים.
4. משלימים מים כמעט עד הסוף ובודקים איך זה נראה כשמנערים.
5. המבוגר סוגר היטב את הפקק ומאבטח אותו בדבק או בנייר דבק חשמלאי, כדי שהקטנים לא יפתחו – החרוזים הקטנים מסוכנים לבליעה.

גרב בודדה שאיבדה את בת הזוג שלה הופכת לדמות עם אופי – ואחר כך אפשר להעלות הצגה.

צריך: גרב ישנה, כפתורים, צמר, בדים ולבד, דבק פלסטי (דבק לבן), טושים עמידים, מספריים מותאמים לילדים

1. מכניסים יד לגרב ומסמנים בטוש איפה יהיו העיניים והפה.
2. מוציאים את היד ומדביקים כפתורים או עיגולי לבד כעיניים.
3. גוזרים לשון מלבד אדום ומדביקים בתוך "הפה" – בין האצבעות לאגודל.
4. מוסיפים שיער מצמר, אוזניים או כובע.
5. משאירים לייבוש כשעה לפני שמשחקים.
6. מבוגר יכול להדביק חלקים כבדים בדבק חם – רק מבוגר, כי הדבק והאקדח חמים מאוד.

דמויות מקרטון על שיפודים ופנס בחדר חשוך – הילדים ממציאים סיפור ומציגים אותו לכל המשפחה.

צריך: קרטון דק (קופסת דגני בוקר), שיפודי עץ או קשיות, סלוטייפ, מספריים, סדין לבן או נייר אפייה, פנס או מנורת שולחן (עדיף נורת LED שלא מתחממת)

1. מציירים על הקרטון דמויות בצורת צללית: חיות, בית, עץ, דרקון.
2. גוזרים את הדמויות – בחלקים קטנים וקשים מבוגר עוזר.
3. מדביקים כל דמות לשיפוד או לקשית בסלוטייפ. בשיפודים עם קצה חד, המבוגר חותך את הקצה קודם.
4. מותחים סדין לבן בפתח דלת או על מסגרת של קופסה.
5. מדליקים פנס מאחורי הסדין, מכבים את האור בחדר ומזיזים את הדמויות בין הפנס לסדין.
6. ממציאים סיפור ומעלים הצגה לקהל.

בקיפול ובחיתוך אחד קטן, דף רגיל הופך לחוברת של שמונה עמודים – מושלם לקומיקס, ליומן או לספר בדיחות.

צריך: דף A4, מספריים, עפרון וטושים

1. מקפלים את הדף לשמונה מלבנים שווים (חצי, עוד חצי, ועוד חצי) ופותחים.
2. מקפלים את הדף לחצי כך שהצלעות הקצרות נפגשות. מהצד המקופל גוזרים לאורך הקו האמצעי באורך של מלבן אחד בלבד – עד הקפל הבא, לא יותר.
3. פותחים, מקפלים לחצי לאורך (הצלעות הארוכות נפגשות), ודוחפים את שני הקצוות פנימה זה לכיוון זה עד שהחריץ נפתח לצורת פלוס.
4. סוגרים את הדפים לחוברת קטנה עם שער.
5. מציירים קומיקס, כותבים סיפור או מכינים מדריך משלכם.

צובעים פסטה בשקית ומשחילים לשרשרת – גם תרגול מוטוריקה עדינה וגם תכשיט שאפשר לתת במתנה.

צריך: פסטה עם חור (פנה, ריגטוני), שקיות עם סגירה, צבע מאכל או גואש מדולל, מעט חומץ או אלכוהול (למבוגר), נייר אפייה, סלוטייפ, חוט צמר או שרוך

1. שמים חופן פסטה בשקית ומוסיפים כמה טיפות צבע ומעט חומץ.
2. סוגרים את השקית ומנערים עד שהפסטה צבועה כולה.
3. פורסים על נייר אפייה ומייבשים כשעה.
4. עוטפים קצה של החוט בסלוטייפ כדי שיהיה קל להשחיל.
5. משחילים בצבעים לפי סדר שבוחרים וקושרים.
6. לא מתאים לפעוטות שעדיין מכניסים דברים לפה – חלקים קטנים. את הפסטה הצבועה לא אוכלים, ואת השרשרת מורידים לפני שינה.

קרטון חלב ריק הופך לבית אוכל לציפורים במרפסת או בחצר, ואז אפשר לצפות מי מגיע לבקר.

צריך: קרטון חלב או מיץ שטוף, מספריים או סכין יפנית (למבוגר), חוט חזק, שיפוד עץ או ענף, זרעים לציפורים

1. המבוגר גוזר חלון גדול בשתי צלעות של הקרטון, כמה סנטימטרים מעל התחתית.
2. הילדים מקשטים את הקרטון בטושים עמידים או בנייר דבק צבעוני.
3. המבוגר נוקב שני חורים מתחת לחלונות ומשחיל שיפוד שיהיה מקום עמידה לציפורים.
4. נוקבים חור בחלק העליון ומשחילים חוט לתלייה.
5. ממלאים זרעים בתחתית ותולים על ענף או מעקה.

קופסאות, פקקים וגלילים מתחברים לרובוט עם אופי – כל ילד בונה את הדמות שלו.

צריך: קופסאות קרטון בגדלים שונים, פקקי בקבוקים, גלילי נייר טואלט, נייר כסף, סלוטייפ ודבק פלסטי, טושים

1. בוחרים קופסה גדולה לגוף וקופסה קטנה לראש.
2. מחברים את הראש לגוף בסלוטייפ רחב.
3. מחברים גלילי נייר טואלט כידיים ורגליים.
4. עוטפים חלקים בנייר כסף כדי שייראה "מתכתי".
5. מדביקים פקקים ככפתורים ועיניים, ומציירים לוח בקרה.
6. נותנים לרובוט שם וממציאים מה הכוח המיוחד שלו.

שני גלילים מודבקים יחד הם כל מה שצריך כדי לצאת למשלחת חקר בגינה או בפארק.

צריך: 2 גלילי נייר טואלט, סלוטייפ או דבק, צבעים, מדבקות ונייר צבעוני, חוט צמר, מנקב נייר (למבוגר)

1. מקשטים את שני הגלילים בצבעים או עוטפים בנייר צבעוני.
2. מצמידים את הגלילים זה לזה ומחזקים בסלוטייפ מסביב.
3. המבוגר מנקב חור בצד החיצוני של כל גליל.
4. קושרים חוט צמר שיהיה רצועה לצוואר – רצועה קצרה ורק בהשגחה, לא לשינה ולא לפעוטות.
5. יוצאים לחפש ציפורים, עננים בצורות מצחיקות וחרקים.

חוצים בקבוק, ממלאים אדמה ושותלים זרעים – ואז בודקים כל יום מה צמח.

צריך: בקבוק פלסטיק גדול, סכין או מספריים חזקים (למבוגר), אדמה, זרעים קלים (שעועית, חמנייה, עדשים), טושים עמידים או מדבקות

1. המבוגר חותך את הבקבוק לשניים בערך באמצע ומעגל את השוליים החדים בסלוטייפ.
2. המבוגר נוקב כמה חורים קטנים בתחתית לניקוז, ומניחים צלחת מתחת לעציץ.
3. הילדים מקשטים את הבקבוק ומציירים לו פרצוף.
4. ממלאים אדמה, שותלים 2–3 זרעים ומשקים מעט.
5. מניחים ליד חלון ומשקים כשהאדמה יבשה. שעועית ועדשים נובטות בדרך כלל תוך כמה ימים.

גליל אחד הופך לפך השמן מסיפור חנוכה. יצירה קצרה עם הרבה הדבקה, שמתאימה גם לפעוטות.

צריך: גליל נייר טואלט, נייר צבעוני או עיתון בצבע חום, צהוב או זהב, דבק סטיק, חתיכת קרטון קטנה לידית, טוש

1. הילד קורע את הנייר הצבעוני לחתיכות קטנות.
2. מורחים דבק על הגליל ומדביקים את החתיכות מסביב עד שהוא מכוסה.
3. מבוגר גוזר מהקרטון ידית קטנה בצורת חצי עיגול, ומדביקים אותה בצד הגליל.
4. כותבים על הפך בטוש "שמן" או מציירים עליו חותם קטן.
5. מספרים יחד את סיפור פך השמן שהספיק לשמונה ימים.

תבנית קרטון של ביצים, שמונה גלילים קטנים ושמש אחד גבוה. מוסיפים כל ערב להבה מנייר, והילדים סופרים יחד את הנרות.

צריך: תבנית קרטון לביצים (12 או 10), גלילי נייר טואלט או נייר צבעוני מגולגל, מספריים (מבוגר חותך את הגלילים), נייר צהוב וכתום, צבעי גואש או טושים, דבק סטיק

1. צובעים את תבנית הביצים ומחכים שתתייבש.
2. מבוגר חותך גלילי נייר לתשעה נרות: שמונה באותו גובה ואחד גבוה יותר לשמש.
3. מדביקים את שמונת הנרות בשורה על התבנית, ואת השמש באמצע או בקצה, גבוה מהשאר.
4. גוזרים מהנייר הצהוב והכתום להבות קטנות בצורת טיפה.
5. בכל ערב של חנוכה מדביקים עוד להבה ומקריאים את מספר הנר. זו חנוכייה לקישוט בלבד: לא מדליקים עליה אש.

סביבון שבאמת מסתובב, מעיגול קרטון ועיפרון. אחר כך משחקים בו נס גדול היה פה, עם אגוזים או עם סוכריות.

צריך: קרטון דק, כמו קופסת דגני בוקר, כוס לסימון עיגול, עיפרון קצר עם חוד, מספריים, טושים

1. מסמנים עיגול בעזרת כוס וגוזרים אותו.
2. מחלקים את העיגול לארבעה חלקים, וכותבים בכל חלק אות אחת: נ, ג, ה, פ.
3. מקשטים בצבעים חזקים. כשהסביבון מסתובב, הצבעים מתערבבים.
4. מבוגר נוקב חור קטן במרכז העיגול בעזרת חוד העיפרון.
5. מכניסים את העיפרון עד שרק קצה קצר בולט מלמטה, ומסובבים אותו על השולחן.

דלי מגבונים ריק (או קופסת פורמולה גדולה) הופך לתוף למסיבת חנוכה בגן. המבוגר מכין את הבסיס, והילדים מקשטים בעצמם, כך שכל ילד מתופף על התוף שלו.

צריך: דלי מגבונים ריק ונקי עם מכסה, נייר צבעוני, נייר כסף או זהב, או ניילון נצמד צבעוני, מדבקות גדולות או צורות שגזרתם מראש: סביבונים, נרות, סופגניות, כוכבים, סלוטייפ רחב או נייר דבק צבעוני, שתי כפות עץ או גלילי נייר מגבת כמקלות תיפוף

1. מבוגר סוגר היטב את המכסה ומדביק אותו מסביב בסלוטייפ רחב, כדי שהתוף לא ייפתח באמצע השיר.
2. עוטפים את הדלי בנייר צבעוני או בנייר כסף ומדביקים בתפר. לגיל שנה–שנתיים כדאי שהמבוגר יעטוף מראש.
3. הילדים מדביקים מדבקות וצורות של חנוכה על הדלי. לקטנטנים: מדבקות גדולות שקל לקלף. לגדולים: גוזרים ומדביקים לבד.
4. מוסיפים פס של נייר דבק צבעוני למעלה ולמטה, כמו מסגרת של תוף אמיתי.
5. מתרגלים בגן קצב פשוט לשיר חנוכה: שתי מכות חזקות ושתיים חלשות, או מתופפים רק כשהשיר אומר "נס". בסוף המסיבה כל ילד לוקח את התוף הביתה.